שאלה: האם מותר להשתמש בנתב אינטרנט (ראוטר) אלחוטי של שכנו בלא רשותו?
תשובה: יש לדון בזה מדין גזילה ושואל שלא מדעת לגבי הכלים של שכנו, וכן יש לדון מצד גזילת השימוש בשירות נתב האינטרנט של חברו.
א. גזילת כלי חברו - יש לדון בגונב ללא פעולה קניינית, אף שלא נחשב כגניבה, אם מכל מקום דבר זה אסור והוא בכלל לאו "לא תגזול". ניתן להביא ראיה מן הרמב"ם, שכתב בהלכות גניבה (פ"ז הי"א): "המסיג גבול רעהו והכניס מתחום חבירו בתוך תחום שלו אפילו מלוא אצבע, אם בחזקה עשה הרי זה גזלן ואם הסיג בסתר הרי זה גנב". ומבואר דאף בלא פעולה – מפני שקרקע אינה נגזלת – מכל מקום יש בזה לאו דגזילה וגניבה. אלא שיש לחלק ששם על כל פנים יש מעשה גניבה, שהכניס קרקע זו לרשותו, אבל בשימוש בנתב אינטרנט אלחוטי של חברו הרי לא עשה כלום ולכאורה אין פעולת גניבה כלל.
ב. בנוסף לכך יש להסתפק אם נעשה שואל שלא מדעת (שהוא גזלן) בלי קנין רק על ידי השתמשות בלבד. נראה דיש לפשוט ספק זה מדברי הרשב"ם (ב"ב דף נ"ז ע"ב) שהמשתמש בחצר של חבירו בלא רשות אסור משום ששואל שלא מדעת גזלן הוא, וכך יוצא מדברי ראשונים נוספים ומכמה אחרונים. על כן גם אם אין מעשה קנין בשימוש בנתב של חברו, מכל מקום נעשה גזלן מדין שואל שלא מדעת.
ג. ועתה נדון בגזילה של שירות האינטרנט. ולכאורה היה נראה שזה כמו אדם שלוקח מהנר של חברו, שלא גזלו ולא מיעטו כלום. אמנם המציאות היא שכשאדם משתמש באינטרנט של חברו, גורם על ידי זה שהאינטרנט יותר איטי. אף שהאטה היא דבר שאין בו ממש, מכל מקום יש לחושבודנוטל משהו מהבעלים ומחסרן ובמקרה כזה אפילו שאין בו ממש יש בו גזילה.
ד. והנה שמעתי שיש מתירים משום שזה נקרא "זה נהנה וזה אינו חסר". אמנם נראה שזה בוודאי נקרא "חסר", שלפי ריבוי המשתמשים גורם להאט את מהירות הגלישה. אך נתבאר מדברי הרמ"א (חו"מ שס"ג סעיף ו) שבזמן שאין שכנו חסר כגון בזמן שיודע שאינו משתמש באינטרנט ועל כן איננו ממעט את מהירות הנתב, במקרה כזה כופין על מידת סדום ואין חבירו יכול לעכבו.
ה. ודע עוד, שמעתי אומרים שכל אחד שיש ברשותו אינטרנט ואינו עושה שום חסימה לחסום את הגישה לנתב הוי כאבידה מדעת שמותרת. אולם אין הדבר כל כך פשוט כי יש כמה סיבות שאדם לא חוסם.
סיכום: נראה שאסור להשתמש בנתב אינטרנט של חבירו שלא ברשותו, משום שהוא שואל שלא מדעת ועל כן חשוב כגזלן. ואופן שאינו חסר כלום דהיינו שאין חבירו משתמש באותה שעה – במקרה כזה כופין על מידת סדום ומותר.
על פי קונטרס "האינטרנט בהלכה" של הרב דוד ליכטנשטיין מארה"ב.
