אוי לספינה שאבד קברניטה!
בעולם מתוקן ומדויק יותר, היה כל עולם התורה וכל יהודי אוהב תורה ודעת מתעטף באבל היום, על הסתלקותו של אחד מגדולי התורה של זמננו. הרב נחום אליעזר רבינוביץ זצ"ל היה תלמיד חכם עצום שניחן בידע מפליג בכל תחומי התורה, איש בעל השכלה רחבה וחשיבה מפליאה בבהירותה, פוסק אמיץ וחדשן בארבעת חלקי השו"ע (ובמקרה שלו נכון יותר לומר בי"ד ספרי היד החזקה), ומעל לכל – אציל נפש בעל מידות תרומיות ורגישות אנושית מכמירת לב.
ספריו על הרמב"ם "יד פשוטה" כשמם כן הם. הם מושיטים יד המקרבת ומנהירה את דברי הרמב"ם למעיין, ועושים זאת בדרך עמוקה ופשוטה גם יחד. לעיתים קרובות, הסבריו הישרים מייתרים תירוצים מבריקים בפלפולם, וכובשים את הלב בפשטותם. משיצאו ספריו בהלכה, "מלומדי מלחמה" ושו"ת "שיח נחום", התגלה הרב נחום זצ"ל גם בגדולתו כפוסק נועז הקשוב ומחויב לאמת שבתורה ולמצוקת השואל/ת גם יחד. בספריו במחשבה, ובראשם "מסילות בלבבם", נחשף פן נוסף באישיותו הגדולה.
מסתבר שאותה בהירות ופשטות עמוקה שבאה לידי ביטוי בחשיבתו ההלכתית, עיצבה גם את הגותו המקורית. בספרים אלו באו לידי ביטוי רגישותו האנושית והמקום המרכזי שתפס אצלו הממד המוסרי האוניברסלי. סוגיות מחשבתיות שונות ומגוונות זוכות אצלו במבט חדש ומרענן. גם בנושאים קלאסיים, שנדמה שהכול כבר דשו בהם ואין לבן דורנו מה להוסיף עליהם (למשל שאלת הרע בעולם, או התייחסות דתית לשואה) מוצא הרב רבינוביץ זווית ייחודית המאירה פן נוסף משמעותי ורלוונטי לאדם בן זמננו.
הרב רבינוביץ העמיד תלמידים הרבה, וברבים מהם ניכרת דרכו האנושית העמוקה והבהירה. לצערי לא זכיתי ללמוד תורה לפניו, אך בשנים האחרונות זימנה לי ההשגחה קשר מסוים עימו, עקב סוגיית הגיור שהעסיקה אותו רבות, ושהוא גדול התורה היחיד בדורנו שנחלץ לפעול באומץ ובמסירות למענה.
במשך שנים ניסינו לפעול בדרך הממלכתית על מנת לייצר פתרון רחב של גיור להמוני עולי ברית המועצות לשעבר שאינם יהודים הלכתית, אך הם בני משפחות יהודיות ובעלי רצון כן להצטרף לעם ישראל. לאחר שנכזבנו מהשגת פתרון שכזה, פנינו לכיוון של הקמת מסגרת גיור חדשה. מסגרת זו של "גיור כהלכה", שהייתה לי הזכות להיות שותף בהקמתה, לא הייתה באה לעולם לולא תמיכתו הפעילה של הרב נחום זצ"ל. הוא עודד אותנו והנחה את הדרך ההלכתית לגיור נגיש, מאיר פנים וידידותי במיוחד. אישית לא הייתי מעז לעסוק בגיור עד שהרב נחום הזמינני להצטרף אליו לבית דין שהקים בביתו, לגיורה של אישה מעולות ברית המועצות. משראיתי את הדרך החומלת והמקרבת שבה הוא התייחס למתגיירת, ומשעמדתי מקרוב על הבסיס ההלכתי לגישתו – רק אז אזרתי אומץ להצטרף בפועל למפעל הגיור הזה, הממשיך עד היום לפעול גם בישיבתנו.
משנפטרו לעולמם מוריי ראשי הישיבה הרב עמיטל והרב ליכטנשטיין זצ"ל, היה בעיניי הרב נחום דמות להביט וללמוד הימנה, גם אם לא הייתי עימו בקשר רציף. ועתה אבד גברא דמסתפינא מיניה.
נפלה עטרת ראשנו, אבד גדול בישראל. מי יתן לנו תמורתו.
