שאלה: האם מותר לאשה לשמש בתפקיד רבני קהילתי?
תשובה: קשה להבין מה השאלה. כנראה השואל חושב שרב קהילתי בימינו הוא בעל שררה, וחושש לשיטת הרמב"ם (הלכות מלכים א, ה) שפסק שאין להעמיד אשה למשימות בישראל:
אין מעמידין אשה במלכות שנאמר "עליך מלך" ולא מלכה, וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש.
המקור שעליו התבסס הרמב"ם בפסיקתו הוא הספרי לדברים (פיסקא קנז) שדרש את הפסוק "שום תשים עליך מלך" – "מלך, ולא מלכה". הספרי מדבר על מינוי למלכה, ולכן ברור שההרחבה של הרמב"ם מתייחסת אף היא לתפקידים שיש בהם שררה. גם מתוך ההקשר של דברי הרמב"ם נראה פשוט שהוא מתכוון למשימות שיש בהם משום שררה, שכן בהלכה הקודמת להלכה זו כתב:
אין מעמידין מלך מקהל גרים אפילו אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל,
שנאמר לא תוכלל תת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא,
ולא למלכות בלבד אלא לכל שררות שבישראל, לא שר צבא לא שר חמשים או שר עשרה, אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות,
ואין צריך לומר דיין או נשיא שלא יהא אלא מישראל,
שנאמר מקרב אחיך תשים עליך מלך כל משימות שאתה משים לא יהו אלא מקרב אחיך.
אנן סהדי, לטוב או למוטב, שאין התפקיד הרבני הקהילתי היום שום בחינה של שררה. בני הקהילה אינם מצייתים בהכרח לפסיקת רבם. לעתים קרובות הם מקילים או מחמירים כנגד עמדתו, על פי תשובות המצויות לכל דורש בעיתונות התורנית ובאינטרנט. לעניות דעתנו הם גם אינם מחויבים לפסיקת רבם, שכן מעולם לא קבלו אותו עליהם כמורה הלכה בלעדי. אף שמענו בשם הגרש"ז אוירבך שרצוי בימינו לשאול רבנים שונים שאלות לפי תחום התמחותם. יתר על כן, בפועל, אפילו מוסדות הקהילות אינם תמיד סרים למרותו של הרב הקהילתי. התפקיד של הרב היום הוא ללמד תורה, לקרב לבבות ולהורות הלכה על ידי בשום שכל ובהסברה נאותה. לכן אין לחשוש לשיטת הרמב"ם במינוי אשה לתפקיד רבני בימינו.
יתרה מזאת, גם אילו הייתה משמעות של שררה בתפקיד הרבני, עדיין היה קשה לאסור מינוי אשה לתפקיד כזה, שכן רבו הראשונים שאינם חוששים לדרשת הספרי ולכל הפחות צמצמו את האיסור למלכות ממש. למיטב ידיעתי רק הריטב"א (על שבועות ל ע"א) קיבל את ההרחבה של הרמב"ם לשאר משימות. שאר ראשוני ספרד – הרמב"ן, הרשב"א והר"ן – אסרו רק מינוי לתפקיד מלכה, ולא אסרו תפקידים אחרים.1 . כל הראשונים הללו, כולל הריטב"א, איפשרו לאשה לשמש כדיינת אם קבלו אותה המתדיינים, כאחד הקרובים. האם יש מקום לפקפק ביכולת של קהילה לקבל על עצמה אשה כמלמדת וכמורה הלכה? וכלשון הרמב"ן לגבי דבורה הנביאה ששפטה את ישראל: "מנהגת: שעל פיה ובעצתה היו נוהגין זה עם זה".
בעלי התוספות אינם מזכירים את הספרי כלל, ודנים בדבורה הנביאה רק בהקשר של דיינות, ואמנם בכמה מקומות נקטו בעמדה שרק הייתה מלמדת דינים (שבועות כט ע"ב, ד"ה "שבועת העדות") אך במקום אחר נקטו בעמדה שאין אשה פסולה לדון כלל וכלל (בבא קמא טו ע"א, ד"ה "אשר תשים").
מכל הנ"ל נמצאים למדים שאין בעיה שאשה תשמש בתפקיד רבני קהילתי בימינו.
הדברים עד כאן נוגעים בתכלית הקיצור בהיבט ההלכתי בעצם בחירת אשה לתפקיד רבני, ומהם עולה שכאשר קהילה רוצה בכך אין כל מניעה שתִבָּחר אשה תלמידת חכמים ויראת שמים לתפקיד רבני קהילתי. במקרה שתִבָּחר אשה לתפקיד זה, חובה להתאים את תפקידה ותפקודיה לכל ההוראות ההלכתיות המקובלות, אשר ימנעו ממנה חלק מהתפקודים המקובלים בחלק מהקהילות ישראל כיום כתפקיד הרב (כגון להוציא את הציבור ידי חובה במצוות שהיא פטורה מהן). כמו כן, מובן מאליו שאשה שתִבָּחר לתפקיד זה תשכיל לפעול בו בדרך המקדמת את גדרי הצניעות ההלכתית באופן המתאים למקובל בקהילות אורתודוקסיות מודרניות, החותרות לשוויון בגדרי המסגרת ההלכתית.
אולם מעבר להיבט ההלכתי הצר, אין ספק כי מינוי אשה לתפקיד רבני קהילתי, עשוי להביא ברכה גדולה מהעמקת המחויבות לתורה, להלכה וליראת שמיים אצל חברי הקהילה וחברותיה. עצם העובדה כי בהלכות מסוימות הנוגעות לטהרת המשפחה נשים תוכלנה ביתר קלות לפנות ולשמוע את "דבר ה' – זו הלכה", עשויה לקדם רבות את שמירת ההלכה בתחום זה, אך גם בתחומים אחרים הקשר האישי היכול להיווצר באופן טבעי בין המנהיגה התורנית לחברות הקהילה יש בו סיכוי להעמקת לימוד התורה, המעורבות בתפילה ושמירת המצוות גם בתחומים רחבים אחרים. הקהילה כולה עשויה לצאת נשכרת ממנהיגה רוחנית המשקפת את העולם החברתי והערכי של הקהילה, ומוסיפה נופך חשוב של תורה ויראת שמיים אשר דווקא הרלוונטיות שלהם עשויה לפתוח לבבות רבים לאהבת ה' וליראתו. כמובן שכל דברינו אמורים באשה הראויה לתפקיד מבחינת רמתה התורנית, האנושית ויראת שמיים שלה, אך הרי על כגון אלו כבר נאמר "השווה הכתוב איש ואשה לכל דינים שבתורה".
בברכות תורה מציון,
יהודה גלעד
דוד ביגמן
ישיבת מעלה גלבוע
הערות שוליים:
חידושי הרמב"ן שבועות ל ע"א, ד"ה "מתני' שבועות"; חידושי הרשב"א שבועות ל ע"א, ד"ה "ולא בנשים"; חידושי הר"ן שבועות ל ע"א, ד"ה "שם בגמרא"; הר"ן על הרי"ף שבועות יג ע"א, ד"ה "שבועת העדות" (ד"ה "אלא בראויין"). ↩︎
