HE EN

דרכה של הישיבה

בשורות אלה ניסינו לנסח חמישה מהערכים המרכזיים בעולמה של הישיבה, ושלאורם אנחנו משתדלים לחנך את תלמידינו. מובן שאין בכך כדי למצות תורה שלמה והשקפת עולם רחבה ומורכבת, והרחבתם תימצא במאמרים נוספים ברחבי האתר, וכמובן בקול התורה הנשמע בבית המדרש והיוצא ממנו. עם זאת, ראינו לנכון להגיש כקריאת כיוון את הערכים המנחים אותנו, בבחינת "ואידך פירושה הוא, זיל גמור".

"ותלמוד תורה כנגד כולם" – לימוד תורה

עיקר העיסוק בישיבה הוא לימוד התורה, כחלק מרכזי בעבודת השם, כמאמר חז"ל: "'לאהבה את ה' אלהיכם ולעבדו' – ולעבדו זה תלמוד" (ספרי דברים). בעבר, רוב עיסוקו של האדם היה בעבודה פיזית, בהפעלת השרירים. כיום, בעקבות ההתפתחות הטבעית של האנושות, רוב רובן של העבודות כרוכות דווקא בהפעלת המוח. בעולם המעמיד את השכל במרכז, עלינו להעמיד גם את חלק הארי של עבודת השם על הלימוד. לא יכולה להיות עבודת השם שאינה מעורבת בלימוד תורה.

המציאות העכשווית משתנה ללא הרף. אנחנו מאמינים שיכולתו של יהודי בן זמננו להתמודד עם שינויים תכופים אלה, טמונה בהיותו אישיות לומדת. שכלול יכולות הלמידה, העיון וההתעמקות, בכוחו להקנות לאדם כלים שיסייעו לו במפגשו עם הזדמנויות ואתגרים חדשים העומדים לפתחו. לשם כך אנו נדרשים ללימוד מעמיק, פתוח וביקורתי. דרכו של הלימוד היא לפתוח את כל האפשרויות – על ידי סימני שאלה ומחלוקות. לא לחינם, אין דף בגמרא שאין בו מחלוקות מרובות וסימני שאלה מרובים. רק באמצעותם יכול הלומד לבחון היטב כל אפשרות, ולהגיב כראוי למציאות המשתנה.

מכאן נובעת דרך הלימוד של הישיבה, המשלבת שיטות לימוד ישנות גם חדשות. כבכל ישיבה, עיקר סדר יומו של התלמיד מוקדש ללימוד הגמרא בעיון ובבקיאות. לימוד הגמרא בישיבתנו אינו מתמקד רק בשיטות הלימוד הקלאסיות, בגישות הראשונים האחרונים, אלא מוסיף עליהן עיון במרחבי הספרות התנאית ובתלמוד הירושלמי, ועיסוק בנדבכים השונים של הסוגיה ובהשוואת נוסחיה, תוך נסיון לזהות את מגמת עורכי הסוגיה.

בנוסף, עוסקים התלמידים במגוון רחב של נושאים מכל מדפי ארון הספרים היהודי. תשומת לב מיוחדת ניתנת ללימוד התנ"ך מתוך שילוב של גישות קלאסיות עם גישות חדשניות המתמודדות עם אתגרי ביקורת המקרא. גם בתחומי מחשבת ישראל, הכוללים מחשבת ימי הביניים, העת החדשה וחסידות, דרכה של הישיבה להציג את מגוון הדעות באופן רחב, תוך דגש על התייחסות לשאלות הרלוונטיות לעולמו של בן זמננו. מוקד נוסף בלימוד הוא עיסוק בהלכה למעשה, תוך דיון בשאלות אקטואליות שהזמן גרמן, ככתוב "ללמוד וללמד, לשמור, לעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה".

אנחנו משתדלים לעסוק בתורה מתוך אהבת ה', אהבת התורה ואהבת הלימוד, מתוך הבנה כי "אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ" (עבודה זרה יט ע"א), וכפי שכתב הרמב"ם: "... אינו אוהב [את] הקדוש ברוך הוא אלא בדעת שידעהו, ועל פי הדעה תהיה האהבה" (הלכות תשובה י, ו).

"וטהר לבנו לעבדך באמת" – חתירה לכנות דתית

בעולמנו הפוסטמודרני, עולם המטיל ספק בכול, ישנו קושי לנטוע עוגנים של נאמנות ומחוייבות דתית מתוך כנות, עד שלעתים נדמה, כי הרצון העז לבנות יסודות איתנים בעולם סוער, עלול לאלץ את האדם להתפשר על כנותו.

בישיבתנו, אנחנו חותרים לעצב עולם דתי המתמודד עם אתגרי הפוסטמודרנה באומץ ובכנות. רק המוכנות לקבל אמונה עמוקה, המכילה גם סימני שאלה ולא רק סימני קריאה, והיכולת לשאול ולערער, להכיל קושיות וספקות, ולבחון מחדש הנחות יסוד – רק הן יאפשרו את קיומו של שיח כן ואמִתי. בחינה מעמיקה ואמיצה, שאינה מתעלמת מקושיות ואינה מטשטשת אותן, בכוחה לייצב עוגנים עמוקים וחזקים בסערות עולמנו, אשר תהיה להם אחיזה גם בעתיד.

"שמע האמת ממי שאמרה" – פתיחות מחשבתית, רעיונית ותרבותית

על מנת להתמודד בכנות וביושר עם השאלות הקשות שהעולם מציב לפתחנו, ישנו צורך להרחיב את מקורות היניקה של לומד התורה. דומה כי בכוחן של "חוכמות חיצוניות" להאיר סימטאות ונדבכים בתורה ובעולם, ולהציף ולהעיר שאלות, מחשבות ותובנות, שלימוד תורה המסתגר בדל"ת אמותיו אינו מגיע אליהם לבדו. עולם התורה שלנו יכול להתברך ולצמוח בעזרת הרחבת האופקים, לצד לימוד התורה ויחד עמו. אנחנו בוטחים בחוסנו של בית המדרש ובעומק שורשיו, ומאמינים שהתורה תצא נשכרת מרוחב זה ולא תיפגע ממנו.

בספריית הישיבה, לצד מדורי הגמרא וההלכה, התנ"ך והמחשבה, נמצא גם אגף ספרי 'רוחב הדעת', ובו ספרים רבים בנושאי פילוסופיה וספרות, היסטוריה, הגות ציונית וכיוצא באלה. הישיבה מעודדת את תלמידיה לעשות בהם שימוש על מנת להרחיב את אופקיהם ולהעשיר את עולמם התורני והרוחני.

עבודת השם ולימוד תורה בעידן הנוכחי אינם יכולים לעמוד במנותק מן הרוחות המנשבות בחללו של עולמנו. אשר על כן, אנו מאמינים בדרך המקיימת שיח פתוח ומעמיק עם דעות וכיווני מחשבה שונים, מתוך רצון לעצב עולם אמוני עמוק ורלוונטי, אשר חוסנו יעמוד לו בחילופי העתים.

"דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" – רגישות מוסרית ואנושית

לימוד תורה ועבודת השם באים לפני הכול לעשות את האדם לאדם טוב יותר. אשר על כן, רגישות מוסרית ומחויבות אנושית לכל אדם הנברא בצלם אלוקים, הן חלק בסיסי מעבודת השם של האדם מישראל. הראי"ה קוק זצ"ל הדגיש שוב ושוב כי התורה באה להעלות את מוסרו של האדם למקומות שלא היה מגיע בלעדיה. הראי"ה הזהיר מפני קיומו של עולם דתי שאינו רגיש מוסרית: "אבל אם תצוייר יראת שמים בתכונה כזאת שבלא השפעתה על החיים היו החיים נוטים יותר לפעול טוב [...] יראת שמים כזאת היא יראה פסולה" (אורות הקודש ג, ראש דבר, עמ' כז).

ערך זה הוא מאבני היסוד של ישיבתנו, עליו מבוסס מסלול ה"שילוב", הדוגל בערך המוסרי של שירות צבאי מלא, וממנו נובעות גם כמה יוזמות חברתיות מעשיות שהישיבה מובילה ומעורבת בהן, ובראשן תכנית "השילוב המשלב" לצעירים עם לקויות תקשורת. לא פלא הוא, אפוא, שרבים מבוגרי הישיבה מעורבים בעשיה חברתית אינטנסיבית בתחומים מגוונים בחברה הישראלית.

"בבית אלוהים נהלך ברגש" – עולם רגש וחוויה

עבודת השם ולימוד תורה בישיבה, אינם פונים רק לצד האינטלקטואלי של האדם, אלא אמורים לגעת באדם בכוליותו. האמצעי לעשות זאת קשור הן בעיסוק בתחומי לימוד הנוגעים בשאלות הנפש כלימודי חסידות, קבלה ומוסר לסוגיהם, והן בניסיון להוביל את הרוח מן הספרים לעולם המעשה. האתגר להעמיד את התפילה כעניין מחייב אך משמעותי ונוגע, כמו גם הצורך להעמיק את חוויית ההתעלות בשבתות ובימים טובים, מעסיקים אותנו לא מעט. לצד העמל הלמדני והאינטלקטואלי, עומד גם היסוד הנפשי, הפנימי, ה"רוחני", הבא לידי ביטוי בעיקר בשבתות, ובריקוד ובניגון המוצאים להם מקום לעתים מזומנות. בנוסף לכך, הישיבה מעודדת את תלמידיה להתנסוֹת בעבודה פנימית גם באמצעות סדנאות, כתיבה יוצרת, ועיסוק באמנות לסוגיה.

איננו מאמינים בקיומם של "פתרונות קסם" לשאלות הנפש; חלף זאת, אנו מאמינים בעבודה מתמשכת הדורשת קרבת אלוקים, ומבקשת דרכים להעמקה ולהתחדשות בעבודת השם שלנו.